הספרייה הלאומית - ירושלים
מיקום הפרויקט - קמפוס גבעת רם, ירושלים
היקף הפרויקט –
שנת הקמה - 1955
מזמין הפרויקט –
שותפים לתכנון: שמעון פובזנר, יסקי, אלכסנדרוני, נדלר, הברון, ארמוני
השותפות הפורייה של פובזנר ויסקי הגיעה לשיאה לאחר זכייתם ב -1955 בתחרות על תכנון בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (הספריה הלאומית). לתחרות זו, על אחד ממבני הציבור המרכזיים והגדולים בישראל, הוגשו יותר מארבעים הצעות. חמש מתוכן זכו להמלצות השופטים, ומתוך אלו הופנו שלוש הצעות, שהגישו שבעה אדריכלים, לתחרות מצומצמת; הצעתם של פובזנר (המבוגר מבין השבעה) ויסקי, זו של זיוה ארמוני וחנן הברון מהמחלקה הטכנית של הקיבוץ המאוחד; וזו של שלומית נדלר ומיכאל נדלר עם אמנון אלכסנדרוני, שעבד אז במשרדם. בהמשך בוטלה התחרות המצומצמת, ושלושת ההרכבים התאחדו לצוות אחד שהקים לשם כך חברה בע"מ. הצוות אף שכר משחקנית התאטרון חנה רובינא, דירה בפינת הרחובות פרוז וגורדון בתל אביב, ששימשה אותו בעבודה על הפרויקט.
בתהליך התכנון המשותף נחלק הצוות המורחב לשני מחנות, שייצגו גישות שונות לעיצוב החזית; הגישה האחת שקידמו יסקי ואלכסנדרוני, ביקשה בניין שחזותו פלסטית ועשירה במשחקי צורות ונפחים; הגישה הנגדית היתה מאופקת ודו ממדית יותר, ובה דגלו שאר חברי הצוות והיא גם זו שנבחרה לבסוף.
הספרייה הלאומית - ירושלים
מיקום הפרויקט - קמפוס גבעת רם, ירושלים
היקף הפרויקט –
שנת הקמה - 1955
מזמין הפרויקט –
שותפים לתכנון: שמעון פובזנר, יסקי, אלכסנדרוני, נדלר, הברון, ארמוני
השותפות הפורייה של פובזנר ויסקי הגיעה לשיאה לאחר זכייתם ב -1955 בתחרות על תכנון בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (הספריה הלאומית). לתחרות זו, על אחד ממבני הציבור המרכזיים והגדולים בישראל, הוגשו יותר מארבעים הצעות. חמש מתוכן זכו להמלצות השופטים, ומתוך אלו הופנו שלוש הצעות, שהגישו שבעה אדריכלים, לתחרות מצומצמת; הצעתם של פובזנר (המבוגר מבין השבעה) ויסקי, זו של זיוה ארמוני וחנן הברון מהמחלקה הטכנית של הקיבוץ המאוחד; וזו של שלומית נדלר ומיכאל נדלר עם אמנון אלכסנדרוני, שעבד אז במשרדם. בהמשך בוטלה התחרות המצומצמת, ושלושת ההרכבים התאחדו לצוות אחד שהקים לשם כך חברה בע"מ. הצוות אף שכר משחקנית התאטרון חנה רובינא, דירה בפינת הרחובות פרוז וגורדון בתל אביב, ששימשה אותו בעבודה על הפרויקט.
בתהליך התכנון המשותף נחלק הצוות המורחב לשני מחנות, שייצגו גישות שונות לעיצוב החזית; הגישה האחת שקידמו יסקי ואלכסנדרוני, ביקשה בניין שחזותו פלסטית ועשירה במשחקי צורות ונפחים; הגישה הנגדית היתה מאופקת ודו ממדית יותר, ובה דגלו שאר חברי הצוות והיא גם זו שנבחרה לבסוף.